קוצר משמעות היתר עיסקא
הרוצה להלוות [לפנינו’המקבל’] מעות מחבירו לצרכי השקעה ורווחים, והמלוה [לפנינו ‘הנותן’] מוכן להלוות וכן להרוויח מהעסק שהמקבל ישקיע המעות, וכן רוצה להבטיח מעותיו הן את הקרן שנותן להלוה והן את הריווח עד כמה ששייך, ורוצה ג”כ להינצל מאיסור רבית החמור, כדאי הוא שינהוג בתקנה דלהלן:

המעות של הנותן נתונות להמקבל בתור חצי מלוה וחצי פקדון, כאשר מחצית הרווחים של חצי הפקדון שייכים להנותן, ואילו מחצית השני שהוא בתור הלוואה שייכים להמקבל,
ועל מנת להבטיח את הקרן ואת הרווחים מתנה הנותן עם המקבל שעל אובדן הקרן לא יהיה נאמן אלא בהבאת עדים, ועל הרווחים לא יהיה נאמן לומר כמה הרוויח אלא בשבועה חמורה,
אך אם ירצה המקבל יוכל לפטור עצמו מן השבועה בנתינת סך שקוצב עליו מראש, שבאם יתן המקבל אותו סך להנותן יפטור עצמו משבועה.

כשלוקחים משכנתא מבנק ישראל, אז צריך להיות באופן היתר עיסקא, דהיינו שבמעות שנוטל משקיע אותם [ואף שקונה מקרקעין ברוב פעמים מרויחים ע”י קניית מקרקעין, וממילא משעבד כל עסקיו כנ”ל], ומתנה עם הבנק דבאופן שמשלם מה שהבנק קובע לרבית פוטר עצמו מהשבועה, וזו הנקרעת סכום התפשרות, והקרן שמשלם בפרוטרוט בכל חודש מנכים אותם מהקרן שקיבל מהבנק.